השגרה חוזרת לחיינו, עברו להם החגים, ראש השנה יום כיפור סוכות ושמחת תורה.
כל אחד מאיתנו קיבל השנה מקצה שיפורים . אני מדמה את תקופת החגים למירוץ שליחים.
מי שבדרך כלל מנצח , זו הקבוצה שעובדת בתיאום מוחלט עם המטרה הכללית.
תמיד מצאתי עניין במירוץ שליחים. העברת המקל מיד ליד על מנת להשיג תוצאה עבור כל הקבוצה גם יחד.
החגים שלנו מאפשרים לנו להביט בסביבה שלנו, בדרך כלל זו הזדמנות לפגוש את המשפחה המורחבת, את החברים.
אני משתעשעת ברעיון שביום יום אין לנו זמן, כמעט לכלום.
אנחנו פוגשים את החיים ממקום של חובות, אילוצים, רובנו קוראים לזה מציאות.
החגים במובן מסוים נמצאים מחוץ למציאות , מכיון ששם אנו נדרשים לחשבון נפש. למפגש פנימי ועמוק עם מציאות שונה ממציאות יום יום.
אם ניקח אדם בן תמותה, שמבלה את חייו בעבודה, בשינה, בקימה לאותה שיגרה שוב ושוב , נמצא שאת רוב חיינו אנו מבלים במציאות שמי שהמציא אותה הם בני האדם.
אני מודה ליהדותי שהמציאה את חגי ישראל. את המנוחה ואת חשבון הנפש, את התורה לשמה.
מעניין שרובנו מבקרים בבתי הכנסת בחגים , כי זה חג, ושוכחים את בית הכנסת הפנימי שהוא יום יומי - החיים עצמם.
אני קוראת מה נעשה בעולמנו וחשה כמו במין קריעת ים סוף.
הטבע האנושי יצא למירוץ שליחים, עדתי, כלכלי, חברתי , תחרותי, יומרני, מדעי, דתי,חינוכי, פוליטי, ורץ, רץ... רץ...
מהי המטרה של מירוץ העם הזה ללא מקל - מטרה ?
הפכנו להיות שליחים של תורות, דתות, מודעויות, שליחים של שליחים.
מערכת הבחירות המוניציפאלית בעיצומה, כל אחד מנסה למכור את עצמו בעבור נזיד עדשים.
בעיניים אנושיות, אנחנו נראים רע ...
אבל אין מקום לאנושיות רבה במירוץ השליחים הזה.
בן אנוש לא שורד את אנושיותו אלא אם הוא מוכר אותה לטובת משהו שלו עצמו אין שליטה בו.
לכן מירוץ השליחים הזה שלנו יצא לדרך שאינה מביאה תוצאה...
כמה מאיתנו קמים בבוקר בידיעה שכל שנייה היא גורלית , שכל רגע שנשמת אפך בך אתה חופשי לשנות, להגדיר מחדש?
כמה מאיתנו שמים לב לכך שהם בריאים ונושמים?
כמה אנשים אתם מכירים שבאמת איכפת לכם מהם, כאלה שהייתם מוכנים לעשות בשבילם הכל.
כמה מכם מבין שחייו הם מירוץ שליחים שאמור לכלול עוד אנשים שרואים בקיום המירוץ הזה לטובת הכלל את התורה כולה.
אני נבוכה שהפכנו לבודדים כל כך, סגורים בתוך אמות מידותינו, כלואים בתוך חוקים דתיים ופוליטים שמנהלים אותנו כמו ולנו אין בכלל צד בעניין.
כמה שליחים לתהליך השלום יצאו וחזרו בידיים ריקות.
הכיצד שלום יכול להיות תהליך חיצוני?
האם אפשר להביאו?
מי מנסה לעשות שלום?
מי הם ראשי העם?
מי את האישה שמולידה ומרשה לדמך ללחום ולמות למען עריצות פוליטית?
מי את אישה בכלל , ומהו תפקידך בדורך?
מי אתה האיש ששכחת לכבד את כבודך?
מי אתם המחפשים ולא מוצאים?
כמה זמן עוד צריך כדי שיהייה טוב?
למה הפוליטיקה קשורה לכסף?
כמה לכם ההורים יש השפעה על מבנה בית הספר והחינוך שילדכם מקבלים?
למה עולה כל כך הרבה כסף ללמוד באוניברסיטה?
למה הדור השלישי שבנה את ארצו חי מקצבאות כל כך נמוכות ?
מי הם ראשי המועצות שאמורים להרוויח משכורות עתק?
מי נותן להם את הכח לקבל מה שהם רוצים?
מדוע שכר המינימום מבייש?
מדוע מדינה מתוקנת ודמוקרטית חיה על חשבון עניי הארץ?
למה לקנות בית זה עסק כזה יקר?
למה אתם חיים בכלל?
מהו מירוץ השליחים שאתם משתתפים בו?
מהי המטרה שלכם ?
אלו רק חלק משאלות שכל אחד חייב לשאול את עצמו.
מהו חלקך בתוך התוהו ובוהו האנושי הזה?
מהו התפקיד שאתה נדרש לקיים באפסותך כדי לקיים עם מדינה חברה.
מהי יכולת ההשפעה שלך כשאתה רץ ללא מטרה אחרי השליחים של השליחים.
מתי כל אחד מכם יהפוך לשליח בעצמו, לנביא של אמת?
מתי כל אחד יחזיק בידו מקל שבכל רגע הוא יהייה מוכן להעבירו הלאה , בלי פחד שלו לא ישאר דבר?
אם נסתכל טוב טוב בראי נגלה שלנו בעצם אין כלום ביד, אנחנו ריקים , כל פעם מניחים לנו איזשהו דבר כדי שלא נברך לאלה שנהנים מבורותנו.
כך מנהל העולם, חי על סיפוקים מידיים, ולכן אינו שבע, ולכן האלימות גדלה, ולכן כל פעם שאנו חשים בחוסר קם מישהו לספק אותו לרגע...
היום כבר מוכרים תרופות, אנחנו מאבדים כוח רוחני עצום, מתמכרים לרגע, במקום לחיים.
נאמר שהתורה היא סם החיים - למחזיקים בה...
אדם שמשח את עצמו למודעות משיח , כבר אינו רץ, כבר אינו שליח.
האדם שמבין את הכתובים הללו מבין את משמעות יום אחד...
יש לנו יום אחד שצריך להבין בכל החיים האלה וביום ההוא אדוני אחד ושמו אחד....
יום הגעתנו לעולם , ויום עזיבתנו... הכל קורה ביום אחד ...
ביום שתבינו שאתם בשליחות אחת שקוראים לה משיח- ידיעת העולם מתחילתו ועד סופו...
ביום הזה תגלו שאתם לא מעבירים יותר שום מקל של אף אחד.
אתם המודעות היחידה שצריכה לעבור אל עוד ועוד אנשים.
אתם האלוהים החיים...
אתם בשליחות אנושית מאוחדת בתוכה שמתהלכת כאן בכבוד ובאנושיות לשמה.
אתם הרוח החיה של כל מה שסובב אתכם.
כל עוד לא תפגשו בכך, אתם רצים , אתם רק גוף מהלך על פני תהום.
אלוהים בראשית ברא...
ברא אתכם לעשות...
אני מאחלת לכל אחד מכם לצאת אל המשימה הגדולה של חייו - היותו...
היותכם ..
עכשיו זה הזמן - זו שמחת תורה.
שליחות מהנה מבורכת ומחזקת את האמיצים שבכם שעסוקים בגילוי הנסתר - בשלום ואהבה.
רות קדם.
שמי
